<h1>רבינו ירוחם ני"ב חי"ז</h1>
<h2>דף ו.</h2>
מבואות שאינם מפולשות כלו' שסתומים משלשה רוחותיהן והרוח הד' פתוחה לרשות הרבים והחצרות פתוחות לאותו מבוי ומשתמשין בתוכו בני החצרות גזרו עליהם חכמים שלא יטלטלו בתוכן אפילו בני החצרות אלא אם כן ערבו כאשר אפרש כך פשו' בשבת.
<h2>דף ט.</h2>
אסקופה שבפתח המבוי שהיא למטה בין שני המזוזות יש דלתות למבוי וננעלות ויש באסקופה ד' שדינה ככרמלית, אם התר המבוי הוא בלחי והלחי היה לצד פנים באסקופה אף על פי שהיה על האסקופה אפילו פתח פתוח אסור לטלטל באסקופה דאנן ק"ל דאסו' לטלטל כנגד עובי הלחי וחודו הפנימי לצד המבוי היא המתרת כאשר אכתוב, להתיר האסקופה לטלטל בה היה צריך הלחי כנגד חוץ לצד רשות הרבים בענין שמחודו הפנימי ולפנים שתהיה האסקופה, ולחיים של פתח אינם מתירין לפי זה אלא מחודם הפנימי ולפנים הילכך אפי' הפתח של המבוי פתוח דין האסקופה כלחוץ, אבל אם הכשירו בקור' כלומ' שהיא מקורה למעלה במשקוף הפתח על האסקופה וכל רחב האסקופ' מקורה למעלה אפילו כשינעלו הפתח ותשאר באסקופה לחוץ דינה כלפנים ומותר לטלטל בה שהיא מקורה כלה למעלה ויש ברחב הקרוי ד' כי הקרוי הוא כמו עובי הכותלי' כי הפתח בעובי הכותל וכל מקום שיש בנתים אויר ד' אמרינן פי תקרה יורד וסותם כלומ' חודה של תקרה למעלה כנגד חוץ אמרי' כמו שיורד וסותם עד למטה מחודה של האסקופה לצד חוץ ונשארה האסקופ' כמו מחיצה בינה ובין רשות הרבים. אבל אם חצי האסקופה מקורה למעלה וחציה אינה מקורה והקרוי הוא לצד פנים אז האסקופה משמשת ב' רשויו' כיצד בזמן שפתח המבוי פתוח תדון האסקופה כלפנים ומטלטלין בה תחת החצי המקורה שבין אותו החצי המקורה משום קורה דמותר להשתמש תחת הקורה ואמרינן בחודה של צד חוץ שיורד וסותם עד למטה, ואף על גב שהמבוי הזה אין התרו בזו הקורה אלא בפתח ודלתות שיש לו עכ"ז לא בטל ממנו כלומר מאותו חצי המקורה תורת קורה כל זמן שהפתח פתוח אבל כשהפתח נעול ביטל ממנו תור' קורה ואסור להשתמש תחתיה ולא אמרינן פי תקרה יורד וסותם כיון שאין בקרויין רחב ד' כמו שכתבתי למעלה ושאר האסקופה נפרצה במלואה (ומקום) [למקום] האסור לה ואסור לטלטל בה כי דינה כלחוץ כך פשוט בשבת.
<h2>דף יח.</h2>
פותחים מים לגנה מע"ש עם השמש והיא מתמלאת והולכת כל השבת כך פשוט בשבת.
<h2>דף מ:</h2>
אסור לשוט על פני המי' גזירה שמא יעשה חבית של שייטי' ולא ישוט בבריכה שבתוך החצר ואם יש לה גידודי כלומר שפה סביב מותר כך פשוט בשבת ופרש"י כי כשאין לה גידודי דומה לנהר ואסור לשוט בנהר וכשיש לה גידודי מותר דדמי לכלי. ולפי דברי רי"ף נראה דמיירי בחצר שאינה מעורבת ולפיכך כשאין לה גידודי אסור וכשיש לה גידודי מותר שאפילו יעקור המים, השפתים יחזרו אותם. ונראה דאם היתה חצר מעורבת אפילו ליכא גידודי מות'. ואסור לשוט כתבתיו בחי"ד [ביצה ל"ו ע"ב] בדין אסורי' משום שבות.
<h2>דף מח.</h2>
ועוד כתב [רבי מאיר] הנוטל ידיו ינגב זו בזו קודם שיקנחם במפה שמא עם המפה יעשה סחיטה.
כסוי שמשימים על חבית של מים אם הוא מבגד שלובשים כגון חלוק או כיוצא בו אסור לכסות בו שמא יגע הבגד במים ויצטר' ללובשו ויבא לסוחטו מן המים אבל כסוי מבגד אחר שאין לובשים אותו מותר שאפילו יגע במים לא יבא לסוחטו מפני שאין מקפיד על טבולו במים כך פשוט בשבת.
<h2>דף ק.</h2>
בור שהוא עמוק י' ורחב ד' דינו כרשות היחיד כמו שכתבתי בח"ד והדולה ממנו מים כדולה מרשות היחיד ואף על פי שהבור מלא מים אותן המים לא מבטלי מחיצות שלו כך פשוט בשבת דמים לא מבטלי מחיצת'.
<h2>דף ק:</h2>
רקק של מים כלומר חול ועפר מעורב במים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק לתוכו ד' אמות חייב דדינו כרשות הרבים ודוק' שרקק המים עמוק פחות מי' טפחים דאם היה בו י' דינו ככרמלי' ואסור מדרבנן, ואין הפרש לדינו כרשות הרבים בין בימו' החמה בין בימות הגשמים, ואפילו אין בו ד' טפחים, כיון שלפעמים מפסעים בו קרוי רבים בוקעים בו כך פשוט בשבת.
<h2>דף קיא:</h2>
ועוד כתב [רבי מאיר] הנוטל ידיו ינגב זו בזו קודם שיקנחם במפה שמא עם המפה יעשה סחיטה.
<h2>דף קכה.</h2>
אבן שבקרויה כלומר קרא פי' דלעת שדולים בה מים ולפי שהיא קלה משימים בתוכה אבן כדי לשוקעה במים, אם ממלאי' בה ואינה נופלת שהדלעת היא חזקה, ממלאי' בה, ואם לאו אין ממלאים בה שהרי היא כשאר אבני' ואין מטלטל הדלעת שנעשה בסיס לדבר האסור.
<h2>דף קכה:</h2>
זמורה של גפן שהיא קשורה בטפיח ששואבים בה מן הבור או מן המעין אם היא קשורה ממלאים בה אבל שאין קשורה לא גזיר' שמא תהיה ארוכה ביותר ויקטמנה כל זה פשוט בשבת.
<h2>דף קלט:</h2>
מי שיש לו לשמור פירות בשבת ויש לו לעבור נהר ואינו יכול לעבור בלא ספינה קטנה והגוי עובר תמיד שהספינה לעבר הנהר, והולך הוא ומערים והולך לישן בספינה ואומר שמכוין לישן שם והגוי כשמעבירה הספינה מעביר הספינה לצד האחר והולך לשמור פירותיו, זו ההערמה אסורה לכל אדם, זולתי לצורבא מרבנן שלא יבא לעשותו כן לעין כל לכתחלה בלא הערמה, ומותר לו כיון שאין בו כי אם איסור דרבנן אם היה עושה אותו אפי' בלא הערמה כך פשוט בשבת.
<h2>דף קמא.</h2>
הרוחץ בשבת במים צריך לשמר עצמו שינגב גופו יפה קודם שיזוז גופו שמא יעביר המים שעליו בכרמלי' ד' אמות ואע"פ שכשיורד לרחוץ מכחו הולכין המים ד' אמות לא גזרו כחו בכרמלית כך פשוט בשבת. פי' ודוקא במים העולים עמו מן הרחיצה חששו שהם רבים אבל מי מטר שעל ראשו ועל לבושו לא דקדקו.
מותר לרחוץ ידיו בנהר בשבת ובלבד שלא יוציאם עם המים עליהם חוץ לנהר ד' אמות. כך כתב רבי מאיר.
לא ישב אדם בפתח מבוי וחפץ בידו שמא יתגלגל ויביאנו כך פשוט בשבת והרא"ש כתב ונראה דבפתח החצר הפתו' לרשו' הרבים או לכרמלית דמותר שנכר הדבר ולא יטעה להביאו.
